הלכות טהרה לנשים

הלכות טהרה לנשים

הנחיות לעולה להר הבית בימינו

הטבילה על מנת להיטהר בטרם הכניסה להר הבית הינה חיוב מן התורה. לכן יש להקפיד על כל ההכנות הנדרשות שיפורטו להלן. בכל ספק ושאלה יש לפנות למורה הוראה. מקבץ הלכות הטבילה להלן מובא מתוך דף ההנחיות של ארגון ‘נשים למען המקדש’ מאת הרבנית עידית ברטוב ובאישורה. הנחיות אלה מיועדות לנשים שעברו הדרכה, ומהוות סיכום בלבד. הן אינן מהוות הדרכת כלות לקראת חתונה. לשאלות ולמענה הלכתי לנשים מומלץ לפנות אל הרבנית עידית בר טוב:

0503663101, [email protected]

טהרה

– כל יהודי שהביא סימני בגרות מחויב להיטהר לקראת עלייתו להר, ללא קשר למצבו המשפחתי.

– עם סיום ההפרשה הווסתית (במשך חמישה ימים לפחות לאשכנזיות וארבעה לפחות לספרדיות), יש לשטוף את המקום, ולבצע הפסק טהרה לפני זמן השקיעה (ניתן לנסות כמה פעמים).

– ספירת שבעה נקיים, לכתחילה יש לבדוק בעד בכל יום- בבוקר ולפני השקיעה. בדיקות היום הראשון והשביעי הכרחיות (מאד מומלץ לבדוק לפחות פעם אחת נוספת באמצע).

– במשך שבעת הימים יש ללבוש בגד לבן. – מותר להשתמש בתחתונית.

– ביום השביעי לאחר צאת הכוכבים (אור לשמיני) יש לטבול במקווה, בים, או במעיין טבעי.

– ישנם מקוואות שבהם נדרש להביא מגבת מהבית.

– בימינו טבילה לצורך עליה להר הבית אין לטבול בליל שבת.

– לפני הטבילה יש להסיר מן הגוף חציצות המונעות מגע של המים בגוף.

– יש להסמיך את הסרת החציצות לטבילה עצמה.

חציצות

– יש לרחוץ ולסבן את כל הגוף במים חמים, מומלץ לרחוץ באמבטיה כעשרים דקות.

– יש לחפוף את השיער (שמפו ומרכך נוזלי), ולסרקו. במידת הצורך- גם במסרק סמיך.

– יש לצחצח שניים ולחצוץ בחוט דנטאלי או בקיסמים. אין לאכול ביום הטבילה מזון הנתקע בין השניים (בשר בקר, תפוז וכד’).

– יש להסיר תכשיטים, עדשות מגע, סיכות, פלסטר, איפור, פלטה ליישור שניים, וכד’.

– יש לקנח את האף, לנקות עיניים, אוזניים (כולל חורי העגילים), טבור.

– יש לגזוז ציפורניים- ידיים ורגליים, ולנקות היטב בין הבשר והציפורן. יש להסיר לק (היטב).

– אין להתעסק ביום הטבילה בבצק, חימר, דבק, בוץ, צבעים וכד’.

– יש להתפנות בשירותים.

– כל שיער בגוף שנוהגת להסיר, יש להסיר לפני הטבילה, כי מקפידה על כך.

– אין חובה להסיר עור יבש שאינו מדולדל, סתימות קבועות וגלדי פצע טריים. אם נוהגת לשייף עור יבש מכף הרגל, צריכה לשייף לפני טבילה, כי מקפידה על כך.

– המקפידה לצבוע את שיערה תצבע לפני הטבילה. אין לצבוע שיער ביום הטבילה.

– יש לנגב משחה, קרם וכד’ מהגוף.

– יש לרכך פצעים, להסרת דם יבש או מוגלה יבשה.

– דברים הבולטים מעל גובה פני העור (קוץ, רסיס זכוכית, תפרים) יש להסיר.

– ציפורניים בנויות אינן חוצצות.

– יש לנקות את כפות הרגליים מלכלוך, עפר וכד’.

טבילה

– יש לעיין ולבדוק (בהרהור, בראיה ובמישוש) את כל הגוף, לוודא שכל החציצות הוסרו.

– בכניסה למים יש לעצום עיניים ולסגור פה ברפיון.

– בזמן הטבילה המים צריכים להגיע בו זמנית לכל חלקי הגוף, כולל שיער הראש.

– יש לברך על הטבילה- “ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו, וציוונו על הטבילה”.

– כל אחת תטבול מספר טבילות כמנהג משפחתה (ברירת מחדל: טבילה, ברכה, טבילה).

– יש הנוהגות להתפלל לאחר הטבילה: יהי רצון מלפניך ה’ אלֹהינו ואלֹהי אבֹתינו שייבנה בית המקדש במהרה בימינו… כפי שאומרים בסוף תפילת העמידה.

– מיום הטבילה ועד לראיית הווסת הבאה האשה טהורה.

– המגע באשה טמאה אחרת, או בבגדים שנלבשו בזמן טומאה, אינו מטמא.

– אשה שקיימה יחסי אישות צריכה לטבול מטומאת זרע, ויכולה לטבול ללא המתנת שלוש יממות. המשמשת צריכה להלך ברגליה מספר דקות בתנועות נמרצות, ולאחר מכן לשטוף שטיפה פנימית ולקנח היטב. לאחר הסרת החציצות תטבול כמנהגה בטבילת נידה (ללא הפסק טהרה, בדיקות, שבעה נקיים וללא ברכה). אופן השטיפה כולל ישיבה באמבטיה במשך כעשרים דקות לפחות ו/או שטיפה פנימית באמצעות מזרק עם מים סטיריליים.

– גרושות ואלמנות שטבלו לאחר הוסת האחרונה וקיימו יחסי אישות עם בעליהן, צריכות לטבול ככל אשה נשואה. אם לא שימשו אין צורך בטבילה.

– אם התגרשו או התאלמנו לפני סיום הוסת ולא טבלו מאז, עליהן לספור שבעה נקיים ולטבול.

– תינוקת שראתה הפרשה דמית לאחר לידתה, תשאל פוסק באופן פרטי.

– גברים ובנים החל מגיל תשע (או מגיל ראיית קרי) חייבים טבילה במקווה כשר, או במעיין. יש להקפיד על הסרת כל החציצות כנשים. יש לדעת כי לא כל מקוואות הגברים כשרים לטבילה להר הבית.

– רבות מן ההלכות תקפות רק בזמן הזה, כשייבנה המקדש הן ישתנו.

ועוד בענייני טבילה

– הטבילה במקווה עולה כסף, הסכום משתנה, ולרוב הוא מגיע עד 30 ₪.

– בחלק מן המקוואות ניתן לקבל מגבת, שמפו וכד’, אך באחרים יש להביא הכל מהבית (וישנם כאלה שזה מותנה בתשלום נוסף).

– ברוב המקוואות המבנה כולל חדר כניסה, וממנו כניסה לחדרים פרטיים. מן החדרים ישנה דלת יציאה נוספת אל בור הטבילה, שנמצא בחדר נפרד.

– עם סיום ההכנות יש לקרוא לבלנית, או להקיש בדלת, והיא תודיע אם חדר הטבילה פנוי.

– בשעת הטבילה יש לכרוע בברכיים כפופות באופן קל, על מנת שהמים יגיעו לכל חלקי הגוף. את הידיים יש להושיט לפנים כמו בהישענות על דלפק, ואז צוללים.

– ישנם מקוואות שאינם מאפשרים טבילת רווקות, למשל בירושלים (הדבר אינו חוקי ! ואינו הלכתי). מקוואות ידידותיים יותר ישנם ביישובי גוש עציון, בחלק מיישובי יו”ש והמושבים, ובחלק מן הערים. ניתן לברר אצלי על מקווה קרוב למקום מגורייך, או לחפש באתר מיקווה.נט.:

http://mikve.net/mikvaot.

– ניתן לטבול בים או במעיין עמוק. יש להיזהר מסכנה ביטחונית ובטיחותית. ניתן לטבול בחלוק או בבגד רפוי ללא גומי הצמוד לגוף.

– על-פי ההלכה והחוק, את רשאית לטבול ללא נוכחות בלנית, אך זה מצריך ניסיון כדי שתהיי בטוחה שכל השיער נכנס למים. ניתן לאחוז בשיער ולשחררו כשאת בתוך המים. בפעמים הראשונות מומלץ להביא חברה, אחות וכו’ כדי שתסייע בטבילה, ותוודא שכל השיער נכנס.

– על-פי ההלכה והחוק אינך חייבת להשיב על שום שאלה, ואסור לבלנית לשאול, לתחקר או לבדוק אותך בשום צורה שהיא על מצבך המשפחתי, או הכנותייך לטבילה. לשאלות: הרבנית עידית בר טוב: 050-3663101, [email protected]